זוכרים שקארי ברדשו נכנסת ל"ארון" של ווג, ורואה נעלי ג'יין מארי ואומרת שהיא היתה בטוחה שזו אגדה אורבנית. זה הרגע שהכי הזדהתי איתה. מאז שאני זוכרת את עצמי, אני מחפשת את הג'יין מארי המושלמות. המסע הזה קשה. הן תמיד ליד. אף פעם לא מדויקות. אני מודה, היו רגעים שאיבדתי אמונה, חשבתי שזו פנטזיה שאף פעם לא תתגשם. היו רגעים, שחרמא ליצן, שקלתי להתפשר. אז אני שמחה לבשר שההתמדה משתלמת. מצאתי את הג'יין מארי שלי, אלו שחיכיתי להם כל חיי.
כבר קבעתי מחר עם הבנק לצורך הלוואה. המנהל יבין אני בטוחה. יש חלומות שחייבים להגשים. נ.ב. מישל ויליאמס - אני מאוד מקווה בשבילך, שהבעה הזו אומרת: "למה מגיע לי כל הטוב הזה?" תמונה מכאן
יש כאלו שבאביב מסדרות את הארון לקראת הקיץ, אני מסדרת את המקלחת. כחלק משגרת הטיפוח שלי חשוב לי שהמוצרים שאני משתמשת יעזרו לי להתמודד עם הקיץ התל אביבי המהביל והלח. הם צריכים להיות אפקטיביים, קלילים ולא מכבידים. אומנם בטיפוח אני מעדיפה ורסטיליות, יחד עם זאת ישנם מעט מוצרים שהוכיחו את עצמם כבולטים מעל השאר ולכן זכו בנאמנות שלי ובקניה חוזרת. ניקוי פנים: נטרוג'ינה - דיפ קלין- ג'ל הניקוי הזה פשוט מעולה. הוא מסיר את כל הפיח ושאר ירקות אך אינו מייבש. בהתחלה לא בטחתי בו ולאחריו העברתי סיבוב של מי פנים. אך מכיון שצמר הגפן נשאר לבן וצח ויתרתי על על מי הפנים ואני אמשיך להשתמש בו גם השנה. סקארב: לא מצאתי את ה מ ו צ ר אך יש שני מתמודדים שעולים לגמר: נטרוג'ינה - מולטי דיפנס סקראב - מוצר שקיבלתי להתנסות. בפעמים שהשתמשתי בו ניראה שגם הוא מנקה יפה את הפנים וגם פה ניתן לותר על מי הפנים. נקודת החולשה של המוצר הזה שלא ראיתי שיפור משמעותי בהתמודדות עם "שחורים". אברי די סקראב של קליניק- בעל נטייה קלה לייבש העור ודורש ניקוי עם מי פנים. מצד שני מתמודד בצורה מוצלחת מאוד עם "שחורים" גם בקיץ. שיקול נוסף בבחירה באחד משני המוצרים הללו הוא סוגיית המחיר. השורה התחתונה היא שאין שורה תחתונה:נטרוג'ינה - מולטי דיפנס סקראב צריך עדיין להיבחן בתנאי קיץ. אם הוא יצליח אני מניחה שאשתמש בשני המוצרים במקביל. לחות פנים: סושידו - דיי סקין קאר - בפעם הראשונה שהדיילת הציעה לי אותו חשבתי שזו עבודה בעיניים. מדובר בנוזל לבן, דליל מאוד. אבל זו בדיוק הגאונות בו. התחושה היא של מריחת מים על הפנים, כך שאין שום תחושת כבדות או דבקות ,המתלווה למריחת קרם בקיץ, אבל העור מקבל את מנת הלחות שלו. אני משתמשת גם בקרם ליום שמכיל SPF 15 וגם בקרם לילה וממליצה בחום על שניהם. לחות עיניים: לצערי לא מצאתי מוצר שאינו מרגיש כבד, אשמח להמלצות. סבון: תכלס, אף פעם לא מצאתי הבדל מהותי בין קרמה לדאב. שניהם מלחלחים באותה מידה ואני קונה את הריחות האוהבים לפי המבצע התורן. עם זאת, בקיץ אני משתמשת בריחות ה"מקררים" יותר. שלושת הגדולים: מקום שלישי - דאב פרש עם האשכולית ועשב לימון - ריח מר ולימוני עם פילינג טוב. מקום שני - דאב פרש עם המלפפון והתה הירוק - תאמינו או לא אבל יש לו אפקט מקרר! מקום ראשון - קרמה בריח במבוק- אין לו אפקט מקרר אבל הריח. איזה ריח. לאוהבות בשמים בריח עשב זה הסבון בשבילה. בימים שאני מתרחצת עימו אני מוותרת על בושם ומסניפה את עצמי כל כול היום. דאודורנט: דאב עם המלפפון והתה הירוק - מחזיק מעמד אפילו 12 שעות של "שרה דווארה" (סיבוב בעיר), מקרר, לא משאיר סימנים לבנים. תותח!
ההפקה הזו הזכירה לי מיד את הקליפ של מדונה D'ont tell me וכבר התחלתי לכתוב מניפסט שלם על המטאפורה הגלומה בה ואיך המזרח משתלט על כל סמלי המערב' משתמש בהם ומכנס אותם לעצמו ביוקרה גבוהה יותר ( לא שחלילה מדונה לבשה בגדי קמעונאות). ובכל זאת. אבל למה לי פוליטיקה עכשיו?
כמו כן, Lui Wen הופכת להיות ברשימת 5 המועדפות עלי. תמונה מכאן
עקב סביר, פלטפורמה, פסים קוקטים. שמלת קוקטייל, אפרטיף קטן בכוס רחבה. מה עוד נערה יכולה לבקש? מחיר סביר, או אולי חיקוי מוצלח. זה הזמן להתייחס לתגובה שקיבלתי בפייסבוק לפוסט אתגר: הכותבת טענה בצדק, שמי שיכין לי כזה, אינו מעצב אלא מעתיק. ואני אומרת, שנערה צריכה גם לאכול, וגם חסה ומים מינרלים אינם מוחלקים חינם. במיוחד בימים אלו שאיש אינו נותן 50 $ לחדרי פודרה.*
* מי יודע? מי יודעת? מאיכן שאבתי את ההשראה למשפט האחרון (או שזו בכלל העתקה). תמונה מכאן
איזה כיף לחזור הביתה ולמצוא את ההפקה המקסימה הזו שעיקר כוחה הוא בסטיילינג המדויק והכה מעורר השראה שלה. ישר נגבה לי את הדמעות ומתחה חיוך של ילד בחנות ממתקים. נכון, בניגוד לפוסטים אחרים על הפקות אופנה אין כאן פרשנות שלי לנושאים. לפעמים צריך לקחת מה שהקיום (או במקרה הזה ווג אוסטרליה), נותן לך, בדיוק כמו שהם.